.דרום קוריאה?!" שרון בהה בי"
 

א"מרנו שנלך על המקומות הזולים בטיול... בכל זאת, כשנחזור לארץ נהפוך לסטודנטים..." - הוא המשיך

אני אנסה בכל זאת: "אבל זה נשמע מעניין...לא? אמרנו שנעשה טיול מיוחד. בכל מקרה, לא בא לי להתכלב בהודו. את הודו נשמור לטיול הבא, הודו מורכבת מדי.לתקופה קצרה" אמרתי

.כמה מבטים עם שתיקה חלפו בינינו
 

.נחתנו. דרום קוריאה. יקר, קר, לפעמים קצת מנוכר, אבל בעיקר מדהים
.מסתובבים בסיאול הבירה (עיר קטנה של 11 מיליון תושבים...) ונתקלים בסטודיו של תכשיטים -עבודות יד מדהימות
.מסתכלים אחד על השני מבולבלים
א"ני יודע שזה קשה לך מאוד... אבל אין סיכוי" שרון מנסה להיות דרמטי. המבט שלו עדיין בוהה בצורפת שעובדת מולנו, ושנינו יודעים שנצא מפה עם שלל מכובד. העבודות היו כל כך מיוחדות שאין סיכוי להתעלם
 

 ("קניתי כמה תכשיטים ("כי זה מוגזם לקנות את כל הדוגמאות
!אחרי כמה ימים, הרבה מחשבה והתלבטויות, החלטנו ששווה לחזור אליה ולהביא את כל הכיף הזה לארץ

!!!וככה כולכם (אבל בעיקר כולכן) זכיתם

(: מקווה שתהנו כמוני

.גל